פסק-דין בתיק הפ"ב 37578-06-11

בפני בקשה למנות את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (להלן: "הבורר" או "מר סטרשנוב") כבורר בסכסוך שהתגלע בין המבקשים לבין המשיבות ביחס לביצוע הסכם קומבינציה  שנכרת בין הצדדים ואחרים ביום 20.4.2006, להקמת מבנה מגורים על מקרקעין הידועים כגוש 6630 חלקה 775 (להלן: "ההסכם"). הבקשה נסמכת על תניית בוררות שנכללה בהסכם. תניית הבוררות אינה נוקבת בשמו של הבורר, אולם המבקשת עותרת לבחור במר סטרשנוב בשלכך שבבקשה קודמת למינוי בורר שהוגשה על ידי  גברת ליאורה פלד-פליישר, אחותה של מבקשת 1, ועניינה אותה מחלוקת, מינה בית המשפט את מר סטרשנוב כבורר.

המשיבות מתנגדות לבקשה מהטעמים שלהלן:

         א.         במסגרת ההסכם ניתנו יפויי כח בלתי חוזרים לעו"ד יורם וסרצוג ול"ועד הבעלים" בו חברים רפאל פרידמן, צבי אדלר ז"ל ושמואל הורוביץ. תכליתם של יפויי הכוח לאפשר לבעלים לפעול באופן מאוחד וסולידארי באמצעות גוף אחד ובד בבד לאפשר למשיבות להתנהל מול נציגות מצומצמת ללא צורך להידבר עם כל אחד מיחידי הבעלים. מסיבה זו תניית הבוררות הקבועה בהסכם לא נועדה לטפל בסכסוכים פרטניים אלא לפתרון סכסוכים עם ועד הבעלים, המהווה את הנציגות הבלעדית של הבעלים. זאת ועוד. יפויי הכח הינם בלתי חוזרים, דהיינו ביפויי הכח נשללה זכותם של הבעלים לפעול בנושאים שנמסרו למיופי הכח. לכך יש להוסיף, כי המשיבות הסתמכו על יפויי הכח הבלתי חוזרים ואלמלא היה ברור כי כל דין ודברים מול יחידי  הבעלים יתנהל מול ועד הבעלים ו/או וסרצוג, לא היו המשיבות מתקשרות בעסקה מלכתחילה. במצב דברים זה, אין המבקשים זכאים להגיש בקשה למינוי בורר באמצעות אלא באמצעות ועד הבעלים.

מוסיפות המשיבות וטוענות כי הכרעה בעניין זה נוגעת לסמכות הבורר, ועל כן  הסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט.

          ב.         הזכויות במיזם חולקו בין הבעלים לבין המשיבות, ועל כן הכרעה בעניינים שיעלו המבקשים בבוררות תשפיע על זכויות יתר הבעלים שלא יהיו צד לבוררות. במצב דברים זה, לא יעלה על הדעת שחלק מהבעלים ינקטו הליך בוררות, ואולי בשלבים מאוחרים יותר ינקטו בעלים אחרים בהליך אחר, שהכרעותיו עלולות לעמוד בסתירה  עם פסק הבורר, ועל כן אין מקום  לקיים הליך של בוררות, ואין לעשות שימוש בסמכות בית המשפט למנות בורר.

          ג.           להגשת הבקשה כאן, לא קדמה פנייה של המבקשים למשיבות  בה פורטו טענותיהם אותם ברצונם להביא להכרעת הבורר, ובכך הפרו המבקשים את חובת תום הלב המחייבת אותם להעלות את טענותיהם ולנסות לבררן עם המשיבות בטרם פניה להליך משפטי. ללא פנייה מקדימה כזו  לא קיים סכסוך מוגדר ולא ניתן לקבוע כי קיימים בין הצדדים חילוקי דעות, ובאין מחלוקת מסוימת הטעונה הכרעה ובירור אין למנות בורר.

          ד.         הבקשה למינוי בורר הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב, שכן הטענות העובדתיות נשוא הבקשה ידועות למבקשים מזה למעלה משנה.

         ה.         מבקשת 1 הגישה בקשה לצירוף תובעת במסגרת הבוררות, ובהחלטתו מיום 24.5.11 דחה הבורר את הבקשה וקבע כי צירוף מבקשת 1 כתובעת בשלב זה יגרום לסרבול הליכי הבוררות שלא לצורך. דברים אלה יפים ביתר שאת ביחס לבקשה של 11 תובעים נוספים. המבקשים לא הזכירו את החלק הזה של החלטת הבורר, ובהגשת בקשתם הם מנסים לעקוף החלטה זו. התנהלות זו, הנה  לטענת המשיבות לא ראויה.

          ו.          לבקשה למינוי בורר חברו 12 מבקשים, שככל שיתאפשר להם להגיש את תביעותיהם לבורר, יהיה על המשיבות להכין 12 כתבי הגנה שונים. על כן, אין לאפשר למבקשים להצטרף לתביעת ליאורה פלד-פליישר.

          ז.          הבוררות בפני מר סטרשנוב מצויה בשלבים מתקדמים וכבר נקבעו חמישה מועדים לדיון מהיר ורצוף בתובענה. בנסיבות אלה צירוף המבקשים לתובענה האמורה תגרום לדחיית המועדים שנקבעו למועד שאינו ידוע ויחייב את המשיבות לתקן את כתב ההגנה. ממילא אין כל אפשרות לצרף את תביעת המבקשים לתביעה המתבררת בפני מר סטרשנוב.

         ח.         למשיבות נודע מפי מר סטרשנוב כי יש לו היכרות מוקדמת עם באת כח המבקשים, עו"ד אורית לוי, המשמשת כבוררת במוסד לבוררות עסקית בראשו עומד מר סטרשנוב. מר סטרשנוב אף ציין בפני  המשיבות כי הוא רוחש לעו"ד אורית לוי כבוד רב. המשיבות חשו אי נוחות רבה ואף שקלו לבקש את פסילת הבורר. אולם מאחר והיה מדובר בתובעת אחת, החליטו לא לבקש לפסול את הבורר, אולם כעת, משניצבות המשיבות בפני מספר רב של תובעים בסכסוך בהיקף כספי גבוה, ומשקיים ניסיון להרחיב את הסכסוך ולהעמיד את המשיבות בפני סיכון בעל משמעות כלכלית אדירה, מתנגדות המשיבות למינויו של מר סטרשנוב  ומבקשות כי ימונה  בורר אחר.

דיון

1. סעיף 5 (א) לחוק השליחות, התשכ"ה - 1965, קובע כי באין הרשאה מפורשת השליחות אינה חלה על הליכים בפני בית משפט, בית דין או בורר. יפויי הכח שצירפו המשיבות לתשובתן (נספח 1) לא כולל הרשאה מפורשת לייצג את הבעלים בפני בית המשפט או הבורר בתובענה כנגד המשיבות, ועל כן איני מקבל את טענת המשיבות לפיה אין המבקשים זכאים להגיש את הבקשה.

2. המבקשים זכאים לברר את טענותיהם בבוררות מכוח הוראות סעיף 20 להסכם (נספח 2 לתשובת המשיבות). הסעדים  הנתבעים הינם סעדים כספיים, והכרעות הבורר לא יחייבו צדדים להסכם שלא היו בעלי דין בבוררות. לכן איני רואה יסוד לחשש  לפגיעה בצדדים שלישיים.  אוסיף, כי המשיבות הסכימו למינוי בורר להכרעה בתביעת  גב' ליאורה פלד-פליישר, ולא חששו להשפעת פסיקת הבורר על שאר יחידי הבעלים. עתה שתביעת אחת מיחידי הבעלים  כבר מתנהלת, דחיית הבקשה והפניית המבקשים לבירור תביעותיהם בבית המשפט לא תגרום לכך שהתביעות נגד המשיבות תתנהלנה  בפורום אחד.
3. בתצהירה מיום 22.6.11 פירטה מבקשת 1 את הנושאים שבמחלוקת בין כל המבקשים לבין המשיבות, בהם חישוב תשלומי איזון, חישוב זכויות הבעלים בהתחשב בהצמדת הגגות ושימוש בהם לדירות פנטהאוז, איחור בתשלומים ופיצוי בגין האיחור, תשלומי מע"מ, תשלומי מסים לרבות היטלים לעיריית תל-אביב ובעלות על יתרת החניות שנותרו במיזם. מתצהירה של ליאורה פלד-פליישר, מיום 22.6.11, שאף הוא צורף לבקשה, עולה כי טענות המבקשים הינן טענות זהות במהותן לטענות שהעלתה היא במסגרת הבוררות לפני מר סטרשנוב. משכך נראה שהמשיבות בחרו לברר טענות זהות או דומות לטענות המבקשים בהליך בוררות, וממילא נוכח הוראות סעיף 20 להסכם מן הראוי להכריע  במחלוקות בין המבקשים לבין המשיבות  בבוררות.

4. מקובלת עליי טענת המשיבות כי בעצם קיומה של תניית בוררות אין כדי להצדיק מינוי בורר, ועל המבקש כי בית המשפט ימנה  בורר להראות כי הקדים ופנה לבעל דברו והעלה לפניו את תביעותיו תחילה וזה דחה את  תביעותיו או נמנע מתשובה. בענייננו המבקשים אכן לא הקדימו לבקשה שלפניי פנייה כאמור, אולם  ביום 11.5.2011 הגישה מבקשת 1 למר סטרשנוב בקשה להצטרף כתובעת להליך הבוררות המתנהל בפניו (נספח 6 לתשובת המשיבות) ובמכתב מיום 9.6.11 פנו שאר המבקשים אל המשיבות ובקשו לברר אף את תביעתן בבוררות ומדובר באותן טענות שהועלו בבוררות שכבר מתנהלת לפני מר סטרשנוב. במצב דברים זה גם ללא הפנייה המוקדמת קיומו של הסכסוך הינו עובדה קיימת, וגם נושאי הסכסוך ידועים. בנסיבות אלה איני רואה בחסרונה של פניה  פורמאלית  מוקדמת במכתב דרישה,  מניעה למינוי בורר. 

5. איני מוצא ממש בטענת השיהוי של המשיבות.

6. סעיף 20.2 להסכם קובע כי בהעדר הסכמה על זהות הבורר ימונה בורר לפי קביעת בית המשפט. ממילא סמכות בית המשפט למנות בורר אינה כפופה להסכמה של הצדדים ביחס לזהות הבורר, אף שכלל ולפני מינוי בורר ראוי  להתחשב בבקשות של הצדדים שלא למנות בורר מסוים. בענייננו, ההיכרות בין מר סטרשנוב לבין עו"ד אורית לוי, אינה מבססת חשש ממשי למשוא פנים, ומטעמי יעילות ואחידות ההכרעה בנושאים העומדים לבירור בתביעתה של ליאורה פלד-פליישר ובתביעת המבקשים נכון  וראוי למנות את  מר סטרשנוב כבורר  גם בתביעת המבקשים. מאליו מובן שסדרי הדיון  הינן עניין לבורר עצמו  ואיני רואה להידרש לכך.

סוף דבר